אהרן דוד גורדון (1922-1856) היה פועל חקלאי, הוגה דעות, חבר ומורה דרך לחלוצים. איש אמת שהקדים מעשיו לחכמתו, וביקש מהפכה יסודית בנפש האדם והעם.

בספר החדש נאספו רוב ככל מאמרי הזיכרונות שנכתבו על א"ד גורדון בשנים הסמוכות לפטירתו, וכן כמה מאמרים שפורסמו עליו עוד בחייו, על ידי מכיריו ואוהביו.

רוב המאמרים פורסמו בעבר בעיתוני התקופה, בכתבי עת ובספרים שונים, ומיעוטם מתפרסם כאן לראשונה מתוך כתב יד המחברים. יוצא דופן הוא מאמרו של ראובן בריינין, שדבר קיומו לא היה ידוע עד כה לאוהבי גורדון ולחוקריו, והתגלה לנו בצורה ניסית. מאמר זה פורסם בעיתון בשנת 1904, ומתוארת בו דמות של אדם מיוחד במינו: הוא צמחוני ושוחר־שלום, מואס במסחר ודוגל בעבודה וביגיע כפיים. מאמרו של בריינין הוא המאמר הראשון שנכתב אי־פעם על גורדון, והוא מכיל ידיעות חשובות שלא נודעו עד כה על דמותו ופועלו.

מסוג זה הוא גם סיפורו של יוסף חיים ברנר על הדמות אריה לפידות, אשר נדפס בספרו 'מכאן ומכאן', וקטעים נבחרים ממנו מובאים לפנינו בספר. ברנר היה מידידיו הקרובים ביותר של א"ד גורדון, ואותו אריה לפידות מגלם, למעשה, את דמותו של גורדון. גם סיפור זה, המתאר בקווים מדויקים את דמותו ואופיו של גורדון, נדפס בחייו, ובעילום שמו.

בחלקו השני של הספר מובאים מאמרים עיוניים על משנתו ודרכו של גורדון אשר נכתבו על ידי חבריו ותלמידיו, ומורגשת בהם נימה אישית וחמה כלפיו. לא קלה הייתה מלאכת הבחירה, מתוך מאות המאמרים שנכתבו עליו לאורך השנים, ואנו מקווים שהמבחר שלפנינו, הסוקר את משנתו מצדדיה השונים, יספק את הבסיס הדרוש להכרתה.

לקט המכתבים שקיבל גורדון מאת חבריו, המתפרסמים בחלק השלישי בספר, חושפים מעט מאהבתם וגעגועיהם של החברים אליו. הביטויים שבהם הם פונים אליו – "אחינו החביב", "רענו ומורנו", וגם "סבא יקר", מלמדים על היחס המיוחד שלהם כלפיו, שהיה עשיר וסוחף מכדי לבטאו במילים. ״אבינו אתה, גורדון! אב רחמן ומבין את נפש בניו״.

הצצה אינטימית לליבו ולמחשבותיו של גורדון מזומנת בחלק הרביעי, שבו מתועדים דיבוריו ושיחותיו בוועידות חשובות שהתקיימו בארץ ובגולה – ועידות שעסקו בפיתוח היישוב היהודי בארץ ודנו בסוגיות ציבוריות שעמדו על הפרק. מבעד לדבריו של גורדון, שמובאים כלשונם מבלי כל עריכה, מורגשים היטב חום רוחו וכנות נפשו.

310 עמודים.