אילון שמיר כתב מסה ביקורתית על תורת החיים של אהרן דוד גורדון, בה הוא מנגיש לציבור המשכיל הרחב בישראל, רעיון מרכזי במשנתו של א"ד גורדון, באופן מרתק ומושך לבבות. הוא מוכיח במסתו שתורתו של גורדון הטרימה את תורתו של מרטין בובר על חשיבות ה"כאן ועכשיו" ואת ההכרה וההכרח לקדש את החיים ולהתקדש בתוכם. "תורת הנוכחות" של גורדון, היא מטבע לשוני שטבע אילון שמיר לאפיון המסר הפנימי של משנתו של גורדון. הוא תפס כי "תורת הנוכחות" היא עצם הבריח המבריחה את כל אברי כתבי גורדון לגוף אחד ובתוכם גם נמצאת התכתבותו עם הפונים אליו בשאלות של חיים. "תורת הנוכחות" מתמקדת בחוויה החיה של האדם את חייו יומיום, כחוויה שחובה על האדם למצותה במלואה מתוך ההתנסות בה, בכל מקום ונסיבות בהן האדם נמצא. באדם היחיד, המסוים ובו בלבד תלויה אפשרות העלאת חייו הממשיים העצמיים לממד של קדושה ולהתקשרות עם מה שמעבר לחיים בכלל ולקשיי החיים בפרט בעת התרחשותם. המובאות שמביא אילון שמיר ממכתבי גורדון מזכירים לקוראם את דברי תלמידו של ר' משה מקוברין ששאלו הרבי מקוצק: " מה היה העיקר אצל רבו?" והשיב לו התלמיד: "בכל זמן אותו הדבר שעסק בו אותה השעה" (מ' בובר, בפרדס החסידות, תל אביב תש"ח, עמ' קלח). בספרו עושה אילון שמיר את בשורת א"ד גורדון לבשורה ממשית ועכשווית לדורנו ומסייע, ללא ספק, להפוך את תורתו של גורדון לתורת חיים הרלבנטית לכל אדם חושב בישראל המחפש טעם ומשמעות לחייו.

פרופ' (אמריטוס) זאב גריס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

אילון שמיר נולד וגדל בקיבוץ שער הגולן. מזה כעשרים שנים הוא חי בקהילת "בית ישראל" שבירושלים. הוא מלמד במכללה האקדמית 'בית ברל' ובמוסדות אקדמיים נוספים. לאורך השנים הוא עוסק בפעילות חינוכית במכינות קדם-צבאיות, והובלת תהליכי שינוי בבתי ספר. מזה כעשור מתפתח ב'חשיבה הכרתית' ("שיטת ימימה"), ומשלב זאת בחייו ובהוראתו.