חַיָּב אָדָם לְבַקֵּשׁ תָּמִיד, בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה,

שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יַחַס יָשָׁר, עַצְמִי, בִּלְתִּי־אֶמְצָעִי,

לֹא עַל דַּעַת אֲחֵרִים וְלֹא לְפִי רוּחָם אוֹ לְפִי טַעְמָם שֶׁל אֲחֵרִים,

כִּי אִם עַל דַּעַת עַצְמוֹ, וּלְפִי מָה שֶׁהוּא וּכְמוֹ שֶׁהוּא,

אֶל הַטֶּבַע, אֶל הַהֲוָיָה, אֶל הַחַיִּים, אֶל הָאָדָם, אֶל עַצְמוֹ.

א״ד גורדון