fbpx

געגוע לרחל המשוררת – אינך בודדה במרום

מופע המשלב בין שיריה המרגשים של רחל להתכתבויותיה עם גורדון, בהשתתפות: יעל דקלבאום, יקיר הלל, אביב בכר, דניאל סאן קריאף, כרם חמד וילדר

״׳נשרפו הגשרים׳ את כותבת, למה? האם אין גשר בין ארץ ישראל ובין כל העולם, בין היהודי ובין כל האדם? האם אין לאדם חלק בכל העולם ובכל החיים?... את צורת החיים שלך לא יקחו ממך בכל מקום שתחיי, בכל מקום יהיו חייך - חייך, ולמה לא תחיי באירופה כמו שאת חיה בארץ ישראל? למה זה את מבטת על הזמן שתשהי באירופה כעל זמן של מעבר, כעל זמן של הכנה לחיים ולא כעל זמן של חיים? בכלל, רגילה השקפה כזאת על החיים: להתכונן ואחרי כן לחיות, לעבוד ואחר לחיות וכן הלאה. אבל השקפה זו לא נכונה היא. כבר דיברנו בזה במקצת ביפו. עוד אז אמרתי לך כי לפי דעתי, הכלל ביחס לחיים צריך להיות בדומה לכלל ביחס לדת: ׳בכל דרכיך דעהו׳! בכל מה שהאדם עושה, בכל מקום ובכל זמן - הכול הוא צריך לבקש בחיים, חיי עולם. הנה את עכשיו באירופה - האם רק ללמוד את צריכה שם? הלא גם לחיות את צריכה שם! סוף סוף אירופה הלא היא עולם מלא, סוף סוף האדם באירופה הלא הוא אדם - האם אין בכל זה בכדי חיים, בכדי חיים עשירים?״

רחל בלובשטיין סלע נולדה בעיר סראטוב שברוסיה. בגיל 19 נסעה יחד עם אחותה שושנה לטיול בארץ ישראל. השתיים החליטו להישאר בארץ ולהשתתף בבניינה, והתגוררו תחילה ברחובות. לאחר תקופה קצרה עברה רחל להתגורר בחווה החקלאית כנרת, ושם נפגשה לראשונה עם א״ד גורדון. בין השניים נוצרה חברות עמוקה שהובילה לדיאלוג מרתק סביב שאלות חיים קיומיות. 

ב־1913 החליטה רחל לנסוע לצרפת ללמוד חקלאות ואמנות. רבים מבני היישוב כעסו עליה וניסו לשכנעה שלא לעזוב את הארץ ואת העבודה החלוצית, אך דווקא גורדון היה זה שעודד אותה ללכת בעקבות נטיית ליבה ולנסוע לצרפת.

בהיותה בחו״ל שמרה רחל על קשר עם גורדון בחליפת מכתבים מרתקת העוסקת בשאלות חיים משמעותיות וביחסים בין בני אדם, יצירה ואמנות. מכתביה של רחל לא שרדו, אך ממכתביו של גורדון ניתן ללמוד על לבטיה של רחל ועל נפשה.

כשחזרה לארץ הגשימה רחל את חלומה והתחילה לפרסם שירים בעברית. את הראשון שבהם הקדישה לגורדון. את רוב שיריה כתבה בתקופה שלאחר חזרתה לארץ – שש שנים, בתנאים לא פשוטים, בדלות ובבדידות, כשהיא מתמודדת עם מחלת השחפת שהרחיקה ממנה את חבריה, שחששו להידבק במחלה, ולבסוף הביאה למותה. היא נפטרה ב־1931, בהיותה בת ארבעים בלבד, ונקברה בבית הקברות במושבה כנרת.

שירי רחל מבטאים נפש אישה בודדה, סוערת ורגישה, בתקופה המרתקת והמתאגרת של העלייה השנייה ושל תחיית היצירה העברית. בכתיבתה הרבתה לעסוק בנושאים כגון כמיהה לאהבה, געגועים, בדידות, החמצה, מותה המתקרב ואהבות נכזבות – לגברים, לרעיונות ולנופים. כתיבתה תמציתית ופשוטה, אך מלאה עומקים ורבדים היוצאים מן הלב ונכנסים אל הלב. כיום רחל היא מהמשוררות האהובות ביותר בישראל, ושיריה נחשבים לנכסי צאן ברזל של התרבות העברית.

מופע המשלב בין שיריה המרגשים של רחל להתכתבויותיה עם גורדון.

מוזיקה: יעל דקלבאום, יקיר הלל, אביב בכר, דניאל סאן קריאף | הקראה: כרם חמד וילדר