ב-14 ביולי 2011 דפני ליף, עורכת וידאו בת 25 שלא הצליחה למצוא דירה, הוציאה את הרהיטים שלה מהדירה ועברה לגור איתם בשדרות רוטשילד. בתוך שבועות ספורים היא סחפה אחריה מאות אלפי אנשים שיצאו לרחובות, במחאה החברתית הגדולה בתולדות המדינה.
על פניו זו הייתה מחאה על שכר דירה ועל יוקר המחיה. אבל במבט לאחור נדמה שהייתה זו בקשה למשהו עמוק יותר: לתיקון, לאכפתיות, לביחד, לקשר. ואולי המחאה ההיא רק סימנה את מה שעוד יבוא, ואת מה שנזדקק לו כל כך בהמשך.
את השנים שעברו דפני הקדישה להתבוננות פנימה. בסרט התיעודי ״לפני שהרגליים נוגעות בקרקע״ היא חזרה אל הקיץ ההוא, אל ההצלחות ואל השגיאות, ועשתה חשבון נפש. ״כשאנשים יוצאים לרחוב זו נקודת פתיחה, לא נקודת סיום. כל מי שלוקח חלק בפעולה אקטיבית בשטח, זה משנה בו משהו.״, היא אומרת.
החקירה עדיין נמשכת: איך משנים, איך מקשיבים, ואיך נראית עשייה ציבורית רגישה יותר, קשובה יותר ורכה יותר.
♡
חמישי | 12.11.26 | ב׳ כסלו
המרחב החברתי, שערי צדק הישן, יפו 161, ירושלים
בתכנית:
19:30 פתיחת דלתות, בירה קרה, שידוכים ומפגשים, ספרים ומזכרות, תה צמחים מהחבית
19:45 שיחה עם דפני ליף על יצירה ומקורות השראה
♡
דַּבְּרוּ עַל לֵב
פגישות נועזות, אינטימיות, מצחיקות ומגומגמות עם יוצרות ואמנים מכל הספקטרום של ארץ הקודש. שיחה פתוחה לתוך הלילה, על טקסטים מחוללי השראה, על מסעות הנפש ועל יצירה קיומית.
בסוף השיחה תינתן הזדמנות לשאלות נבחרות מהקהל.
הפעילות בתמיכת אגף תרבות בעיריית ירושלים ומשרד התרבות.
* השיחות מצולמות