זוהר ארגוב ⇱
חבורת כביש אחד גאה להציג: ערב הפתיחה של פטסיבל יוצאי התיבה השני!
יעלו וישוררו נבחרת הזמר של העדה במיטב להיטי הזהב:
לירון עמרם והפנתרים
MAGI HIKRI
מורין נהדר
יובל מנדלסון
טל הפטר
אמנון ארגוב (אחיו של זוהר!)
ללילה אחד יתמזגו להיטי להקות צבאיות, שירי משוררים עבריים ומחרוזות מופת מהתחנה המרכזית לכדי הר געש ישראלי מפעפע ומרגש.
מופע פתיחה מקורי: טל הפטר
סט סגירה ברוח בית אבא: DJ Baba Guzamba
שני 8.7 בשעה 20:00 פטיו בית אליאנס ירושלים
יוצאי התיבה – פסטיבל מוזיקה היוצא מן המילה. הפסטיבל מתמקד בטקסטים שנחצבו מסלע המילה העברית, שנוצרו מתהומות הנפש והקיום. במהלך הפסטיבל נערכים אירוע מחווה לגדולי האמנים ולאלבומי מופת ישראליים שנוגעים בשורשי היצירה המקומית.
הפסטיבל עצמאי ומתקיים בחצר בית אליאנס בירושלים ביוזמת חבורת כביש אחד.
סשה ארגוב, מלחין פורץ דרך, ומי שאחראי לכמה מהקלאסיקות הגדולות ביותר בזמר הישראלי וללמעלה מ1200 לחנים. לחניו הם שיר אהבה לארץ שנושא בתוכו זיכרון קמאי של ערים רחוקות. טעם המדבר, ריח הדרים, המיית הים, חילופי עונות, פנסים בודדים, וזיכרון השלג מתמזגים לגעגוע קדמון.
ארגוב הקפיד באופן עקרוני לא להתפרנס מהמוזיקה המוזיקה, באומרו כי "המוזיקה היא הקצפת, משהו טהור שלא למען כסף". בשעות היום הוא עבד כקופאי בבנק או כמוכר בחנות ספרים ובשעות הערב הלחין את שיריו. בלי הכשרה מוזיקלית, בלי לדעת את שמות האקורדים אותם הוא מנגן, אבל עם כמיהה עמוקה ליופי ולשלמות.
סשה שיתף פעולה עם גדולי הכותבים והמבצעים הישראליים כמו להקת הפלמ״ח, חיים חפר, נתן אלתרמן, יורם טהרלב, חיים גורי, מתי כספי, אריק אינשטיין, נתן יונתן ועוד.
"אני שומע לא רק ריתמוס, לא רק פונטיקה, אלא גם את ההבעה של המילה. אינני יכול לכתוב פראזה עליזה עם מלים לא מתאימות. אני חי את המילים. המנגינה יכולה לצאת יפה, אבל אם היא לא מבטאת את המלה אני צריך להמשיך ולעבוד עליה. הכוונה שלי הייתה תמיד כשאני כתבתי מוזיקה שזה יתאים כמו כפפה למילים. אני יכולתי לעשות הרבה יותר פשוט לו הייתי כותב רק לפי המנגינה, אבל אני רציתי שזה יהיה ביחד. לכן הייתי צריך לעשות כל מיני קומבינציות, לסבך את המנגינה כדי להיות נאמן למילה".
זוהר ארגוב, המלך. האיש שהצליח להפוך גם שירים שגרתיים לשירים בעלי עוצמה. בעיני רבים, נחשב ארגוב למי שהכניס את המוזיקה המזרחית אל לב המיינסטרים הישראלי.
עם שחרורו מהכלא בשנת 1979, החל ארגוב לעסוק במוזיקה כעיסוקו העיקרי. תחילה עבד כנהגה של להקת "צלילי העוד" המיתולוגית. באחד האירועים בבאר שבע ביקש ארגוב לעלות ולשיר גם הוא ומשם הכל היסטוריה.
הקריירה שלו הוזנקה לאחר שזכה במקום הראשון בפסטיבל הזמר המזרחי שהתקיים בבנייני האומה בירושלים, מייד לאחר מכן יצא אלבומו המיתוולגי "נכון להיום", שכלל את השירים: "הפרח בגני", "בדד", "נכון להיום", "כבר עברו השנים", "עוד דקה את נעלמת", ועוד. האלבום זכה לפופולריות גם בקרב קהל שלא שמע מוזיקה מזרחית עד אז וכך תרם לפריצת דרך של המוזיקה המזרחית אל קהל רחב הרבה יותר. באותה העת, נודע ארגוב בכינויו: "המלך".
הקרייירה של ארגוב רצופה היתה עליות ומורדות. במהלך השנים התמכר שוב ושוב לשימוש בסמים קשים, נכנס ויצא מבתי סוהר, תוך כדי שהקריירה שלו נוסקת וצונחת בהפרשים קרובים מידי. חייו הסתיימו בצורה טראגית וכואבת בגיל 32 עת נמצא ללא רוח חיים בתא המעצר.
"מי שעשה אותי, זה הקהל שהלך וקנה קסטות שלי בתחנה המרכזית. זה הקהל שלא שמע אותי ברדיו, זה אנשים ששמעו אותי אצל השכנה, ששאלו אותה: איפה קנית את הקסטה? ככה התפרסמתי".
זוהר ארגוב נולד בשם זוהר עורקבי וגדל בשיכון המזרח שבראשון לציון. בעצה משותפת עם אשתו ברכה, שינה את שם משפחתו מעורקבי לארגוב, בין היתר מהסיבה שהשם עורקבי אינו "נשמע טוב" לתקשורת ולממסד דאז, דבר שעלול להיות לו למכשול בדרך להשמעת שיריו ברדיו. מה גם שהשם ארגוב היה כשמו של אחד מגדולי המלחינים והמוזיקאים בארץ באותה תקופה – סשה ארגוב.
מה שהוא לא ידע, שגם סשה לא נולד עם השם ארגוב. סשה נולד ברוסיה עם השם אלכסנדר אברמוביץ 🙂
טל הפטר, ג'אזיסט מחונן ופסנתרן שהתחנך על ברכי המוסיקה הקלאסית. אחרי שונים של מעורבות בסצנת המוזיקה בישראל הגיח מן האנומימיות בסביבות תחילת העשור תחת השם 'ניסים צדוק' והוציא את אלבום הבכורה שלו בשם 'ניסים והנפלאות' המושפע בסולמות ערביים סטייל פאריד אל עטרש עם פופ ים תיכוני, סינתי מזרחי ודרבוקות.
התקשורת הפכה בשאלה "מי אתה ניסים צדוק", ערוצי הטלוויזיה הגדולים ניסו להתחקות אחר השורשים אבל התוצאה הייתה תמיד זהה: את ניסים צדוק אי אפשר ולא ניתן יהיה לפרש. מוסכמות, תבניות וז'אנרים מוסיקלים הפכו לנזילים כשהג'אזיסט הביישן עם הטריקו עטה את הבלייזר הלבן והביא את החאפלה אל הברים והמועדונים התל אביביים שלאו דווקא היו מורגלים בענטוזים.
בשנה שעברה הוציא את אלבומו השני "עשר שקל" המושפע מתקופה בעיר ניו יורק, תקופה שהוקדשה כמעט כולה לספיגת תרבות והשראה מכל הקצוות. הופעות ג'אז במועדוני מרתף חשוכים לצד בלט קלאסי בקרנגי הול, מסיבות מחתרתיות, הופעות אינדי והתחברות לסצינה התרבותית הפועמת של העיר הגדולה.
עיצוב: Erezoo
ייעוץ וחפירות אינסופיות: אריאל ורשנר, נוה כליל החורש, אורי קדישאי (שגם יעשה לנו סאונד)
הפקה, ניהול אמנותי, הגברה, סחיבת כיסאות ותשוקה אינסופית: כנופיית כביש אחד
ההפקה שומרת לעצמה את הזכות לעשות שינויים.