אהוד בנאי

א״ד גורדון היה פועל נודד בארץ. הוא עבר בין מקומות, אנשים וקבוצות. חי איתם, עובד איתם בשדות, רקד איתם, אכל איתם לחם ועגבנייה, והחליף איתם מכתבים. את חוויותיו מנופי הארץ ומאנשיה היה רושם ביומניו ובמאמריו.

גם היצירה של אהוד בנאי בספריו ובשיריו היא מסע בין הקסם והמסתורין, הריחות והצלילים, הנופים והדרכים המגלים את 70 הפנים והקצוות התרבותיים של הארץ.

במופע זוגי יחד עם נושי פז, הם משכללים ומזקקים את עבודת הגיטרות עם 12 מיתרים שמקיפים את השירים בצליל אקוסטי, זורם, חי, נושם וגמיש. אהוד ונושי משלבים בתוך השירים קטעי נגינה מאולתרים וספונטניים, יחד הם צוללים אל ים הצלילים הרחב ומחפשים בו ושולים מתוכו פנינים חדשות.

"דמותו של גורדון תמיד ריתקה אותי. בהרבה מובנים הוא הקדים את זמנו. הוא דרש מעצמו ומהסובבים אותו להתמקד במה שקורה כאן ועכשיו; לא להיות עסוק בתכנון החיים, אלא לחיות את החיים לעומקם בכל רגע נתון. הוא היה מעין נביא לחלוצים אנשי העלייה השנייה, אבל ההשקפה שלו על היהדות הייתה שונה משל כולם. הוא רצה שההתיישבות החדשה בארץ ישראל לא תתפרק לחלוטין מערכים יהודיים, שאותם הוא ראה כנשמת העם. הגשרים שגורדון בנה בכתביו חשובים ומהותיים לנו בזמן הזה, במקום הזה. בהחלט אפשר לומר שהנר שלו עדיין בוער".

אהוד בנאי

*

שירה, גיטרה ומפוחית: אהוד בנאי

גיטרות: נושי פז