להעז לחלום

קְרוֹבִים אֲנַחְנוּ לִכְאוֹרָה לִנְקֻדָּתֵנוּ הַמֶּרְכָּזִית, אֲבָל עַד עֶצֶם הַנְּקֻדָּה לֹא הִגַּעְנוּ עוֹד, וּכְאִלּוּ יְרֵאִים אֲנַחְנוּ לְהַגִּיעַ. כְּאִלּוּ נִרְתָּעִים אֲנַחְנוּ לַאֲחוֹרֵינוּ מִפְּנֵי הָאוֹר הַגָּדוֹל, כְּאִלּוּ אַף בַּחֲלוֹם אֵין אֲנַחְנוּ מְעִזִּים לָקַחַת לְעַצְמֵנוּ גְּדֻלָּה, כְּאִלּוּ יְרֵאִים אֲנַחְנוּ אוֹ מִתְבַּיְּשִׁים אֲנַחְנוּ בִּפְנֵי עַצְמֵנוּ – לִהְיוֹת בְּהֶחְלֵט מָה שֶׁהִנְנוּ, לִהְיוֹת אוֹתָם בַּעֲלֵי הַחֲלוֹמוֹת שֶׁאֲבוֹתֵינוּ הַקַּדְמוֹנִים, לְמָשָׁל, לֹא הִתְבַּיְּשׁוּ כְּלָל לִהְיוֹת.