מכתב שלא נשלח בזמנו

זוהי הזדמנות לכתוב מכתב שלא יישלח. בסדנה נשתמש בכתיבה ככלי לעיבוד של מתח מול אדם מסוים, לפרוק מטען רגשי שאנחנו סוחבים איתנו הרבה זמן ולא מעיזים לבטא. הכתיבה האינטואיטיבית מצליחה לבטא רגשות ומורכבויות ברמה עמוקה הרבה יותר מהמחשבה עליהם, היא עלולה להציף דברים שלא היינו מודעים אליהם ואפילו להפתיע אותנו. הידיעה שהמכתב לא יישלח אף פעם מאפשרת לנו להיפתח בחופשיות ולתת לכל מה שחי בנו לזרום בשטף מבלי לחשוש מההשלכות. בסיום הסדנה נוכל לשרוף את המכתב, או לחתוך אותו לחתיכות קטנות ולפזר בקומפוסט.

גורדון היה מקפיד להוציא החוצה את כל אשר על ליבו, בצורת מילים צפופות על מחברות קטנות. את עפרונותיו היה נוהג לתת במתנה לילדים, כדי שיתרגלו גם הם כתיבה.

במכתבים בינו ובין חבריו, גורדון נחשף בפנינו לא רק כהוגה גדול, אלא כאדם בעל פנים רבות – רגישות, פגיעות, צוחקות, כואבות, אוהבות. האופן שבו הוא מתמודד עם מתח וחילוקי דעות מול חבר, הרגישות שלו לכאב של חברה אהובה, השותפות העמוקה בייסורי הנפש ובלבטיהם של החלוצים. כשנתבונן במכתביוֿ נוכל לזהות בהם כלים וכללים המעצבים את יחסיו של גורדון עם סביבתו ולזקק מהם עקרונות לדינמיקה אנושית ולתקשורת כנה עם האחר ועם עצמנו.

בהנחיית

אלחנן לואיס מנהל 'עם־אדם' – מרכז חינוכי בהשראת גורדון. עובד בחקלאות וחינוך, ומאמן אומנויות לחימה סיניות.