בתו, יעל גורדון, א״ד גורדון זכרונות ודברי הערכה ⇱
התפילה האישית שלי היא תמיד לזכור את הדרך חזרה אל ההתחלה. תפילה גולמית, כזאת של ילדים. לפני שהגיעו המלבושים שהביאו איתן השנים. אני מבקשת את רגעי ההתפכחות הנדירים הללו. שיהיה אפשר לעצום עיניים ולחזות ברגעים של תחילת הדרך, שבהם הכול חובר יחד, שמיים נצבעים כוכבים, עלים נעים בקצב הניגון, שירה בוקעת משורש הנשמה. רגע של זעקה או תפילה, רגע של תודה כנה… זהו ניגון עתיק מתמשך שממנו צומחת שירה חדשה. כולם כקול אחד.
כִּי כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר הוּא עוֹלָם מָלֵא
וּכְשֶׁאָדָם עוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל וּמְדַבֵּר
דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה אֲזַי הוּא מְלַקֵּט
צִיצִים וּפְרָחִים וְשׁוֹשַׁנִּים נָאִים
כְּאָדָם הַהוֹלֵךְ בְּשָׂדֶה
וּמְלַקֵּט שׁוֹשַׁנִּים וּפְרָחִים
נָאִים אַחַת לְאַחַת
עַד שֶׁעוֹשֶׂה אֲגֻדָּה אֶחָת
וּכְשֶׁהַדִּבּוּר יוֹצֵא, הוּא יוֹצֵא מֵהַנֶּפֶשׁ
(רבי נחמן)
מעגל שירת רבים, תפילות, ניגונים וגעגועים בין עצי היער עד אור ראשון.
שי סול שירה וגיטרה
יזיד סכניני כינור וסינטיסייזר