fbpx

החלל הפנוי עם אלי יוסף

שיחה לתוך הלילה עם אלי יוסף, פעיל חברתי ואיש שכולו לב

"הרבה אנשים מאשימים אותי שאני משווה לשואה, אבל אני אומר: כשהתחילו להשמיד בגרמניה, זה היה בבודדים, לא הרגו מיד שישה מיליון. אם לא אכפת לך מאדם אחד, לא אכפת לך מרצח עם. אנחנו מלמדים היסטוריה ורוצים לרשום את עצמנו שם כקורבנות. כשאני מלמד או לומד על השואה, זה בשביל לתת מוטיבציה ליצור כאן גן עדן - מקום שבו כולם ערבים זה לזה, כולם חברים. אני משתגע, איך 'יד ושם' לא זועקים על מכירת הנשק לאפריקה? הם מלמדים היסטוריה כאילו זה משהו שהיה רק פעם״.

כמה צעדים מאיתנו, על אותה אדמה עליה אנחנו הולכים, מסתתרים בני אדם מליבם. הם מענים, משפילים ורוצחים בני אדם אחרים. הם אינם חסים על זולתם, משום שכבר אינם מאמינים בליבם שלהם. הנשק ואמצעי הלחימה המשוכללים מגיעים בדרך-לא דרך ממדינת ישראל וכולם שותקים. אבל הלב לא מת. אלי יוסף עושה כל מה שהוא יכול כדי לעצור את רצח העם. הוא שובת רעב, מפוצץ כנסים, כותב מכתבים ומדבר עם כל מי שעוד מוכן להקשיב, כדי להזכיר לנו שהלב עדיין חי

ברביעי הקרוב, ניפגש עם אלי יוסף איש שכולו לב, לשיחה מרתקת. כרטיסים בח״י שקלים כאן 

״אני הולך הרבה להרצות בבתי סוהר. כל מה שאני אומר להם בהרצאות זה – אתם מלאכים. אולי נפלתם קצת, אבל אתם מלאכים. כל השיטה של בית הסוהר היא פרימיטיבית. אדם נפל, לפחות בדרגות פשע נמוכות, אז צריך להרבות אהבה. צריכים לשנות את תפיסת החינוך. החוכמה היא לא להכניס מלאכים קטנים לכיתה א', החוכמה להוציא אותם מלאכים בכיתה י"ב. אני מעביר הרצאות על ראול ולנברג, עשיתי עליו הצגה שלמה כדי ללמד אנשים מלאכיוּת. כל התפיסה החינוכית היא על הפנים, כי נותנים למוח לזכור נתונים שהוא שוכח. לא מכשירים את הלב. צריך לשנות את כל שיטת הלימוד בארץ. לחנך לעשר יחידות חינוך נשמתי. לספר סיפורי חמלה – כדי שהילד ילמד מתום נשמתו. לא וחכמה בלבד כי אם בינה, הקשבה ללב, ללחש הנשמתי".

~~~

שיחות מהחלל הפנוי ~
פגישות נועזות, אינטימיות, מצחיקות ומגומגמות עם יוצרות ואמנים מכל הספקטרום התרבותי של ארץ הקודש. שיחה פתוחה לתוך הלילה, על טקסטים מחוללי השראה ועל יצירה אישית קיומית.

כל יום רביעי – מעכשיו ועד סוף השנה. בשיתוף המפעל וברוטינה.
19:30 – פתיחת דלתות, בירה קרה במחיר עלות, שידוכים ומפגשים, ספרים ומזכרות, תה צמחים מהחבית
19:50 – ההרפתקאה מתחילה. איש בל יאחר