ושנאת לרעך כמוך

גורדון כאב את השיח הלוחמני בין קבוצות שונות בעם ישראל, וניסה בכל כוחו למצוא את הנקודה הפנימית שתאחד בין הלבבות. הוא הרגיש שלרוב, המחלוקות הסוערות בין האידאולוגיות והמפלגות השונות הן רק הסחת דעת והתרחקות מאותה מהות פנימית המשותפת לכל בני האדם. הוא לא הסכים להשתייך לשום מפלגה, תנועה או ׳איזם׳ כלשהו, משום שפחד על טשטוש המהות האישית, שבמהותה היא אינסופית, דינמית, חיה, גדולה ומורכבת יותר מכל מפלגה או כותרת. ועם זאת, אותה אמונה בקול הפנימי לא גרמה לו לשבת בחיבוק ידיים ולהסתפק במדיטציה. דווקא הרגישות שלו לזולת הניעה אותו לפעול ולהתבטא, לכתוב מאמרים ארוכים, להשתתף באספות ולשלוח מכתבים נוקבים, גם כשהיה בדעת מיעוט או בדעת יחיד, תוך שהוא מעניק כבוד עצום ואמיתי גם לאנשים שהכי חלק עליהם. גורדון לא ניסה להשפיע על אחרים לחשוב כמוהו ולא רצה שיהיו לו חסידים. הוא השתוקק בכל ליבו שאנשים יגדלו להיות הם עצמם, נאמנים לזהות הייחודית שלהם, ושישתחררו משעבוד הדעה ומהמפלגה. הוא האמין שכולנו חלק מאותה רקמת חיים, ולכן עלינו להתייחס לזולת באופן עמוק הכולל כנות, אהבה ושנאה, ביקורת ואמון – ממש כפי שאנחנו מתייחסים אל עצמנו. להתמודד עם הדעות השונות של הזולת מתוך אמפתיה וכבוד עמוק לאינסופי שבו, ולחפש את העומק המשותף גם כאשר נאבקים בדעותיו.

״כְּלוּם אֲנִי חוֹשֵׁב אֶת אַנְשֵׁי 'אַחְדוּת הָעֲבוֹדָה' לְבוֹגְדִים אוֹ לַאֲנָשִׁים גְּרוּעִים? אֲנִי חוֹשֵׁב אוֹתָם לְטוֹעִים, וְכַמּוּבָן, יֵשׁ גַּם לָהֶם רְשׁוּת לַחְשֹׁב אוֹתָנוּ, הַמִּתְנַגְּדִים לָהֶם, לְטוֹעִים. וּמָה שֶׁמַּרְגִּיז בָּהֶם הוּא, שֶׁהֵם כָּל כָּךְ בְּטוּחִים כִּי כְּבָר מָצְאוּ אֶת הָאֱמֶת וְאֶת הַטּוֹב, עַד כִּי מִי שֶׁאֵינוֹ הוֹלֵךְ בְּדַרְכָּם הוּא אוֹ מְטֻמְטָם מוֹחַ וְלֵב אוֹ בִּכְלָל אָדָם גָּרוּעַ אוֹ שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד. זֶהוּ צִמְצוּם, אִם לֹא יוֹתֵר מִזֶּה. אַגִּיד לָךְ: לוּלֵא הַצִּמְצוּם הַזֶּה, לֹא הָיָה קָשֶׁה כָּל כָּךְ לִמְצֹא דֶּרֶךְ לַהֲבָנָה הֲדָדִית וְלַעֲבוֹדָה מְשֻׁתֶּפֶת״.

(א״ד גורדון, מכתב ליעל גורדון)

מה השנאה שבתוכי מבקשת? מה המשמעות של היותי תא בגוף החי? כיצד אוכל להקשיב באמת לזולת? איך להתמודד עם מי שיש לו דעות פוליטיות שונות משלי? מה אני יכולה לעשות בעבור ריפוי חברתי ואישי?

במהלך הסדנה נקרא יחד בכתביו של גורדון, על מחלוקות ועל ערבות הדדית, על שנאה ועל אהבה, על חולי ועל ריפוי. נפתח דרכי מחשבה, יצירה והתנסות בכלי עבודה שונים, לתוכֵנו ולעולם. נתבונן, נשתף ונקשיב. (השתתפות בסדנה מבקשת נכונות לצלילה ארוכה. הסדנה ארוכה משאר הסדנאות, ותתקיים עד השעה 20:00)

בהנחיית

נעמה שקד עובדת בחומר וברוח, עם אנשים וקבוצות. עורכת הספר 'אם נדע לבקש חיים – נפגשים עם א״ד גורדון', אסופת מאמרים על הרלוונטיות של הגותו א״ד גורדון לחיינו